מטרות

1. בניית תשתיות ארגוניות וקהילתיות אשר יסייעו לרשויות המקומיות להוביל תהליך פינוי מיטבי לתושבים שפונו

2. קידום חוסן קהילתי ותהליכי שיקום קהילתיים של הרשויות המקומיות בתקופת המלחמה (טווח קצר), אשר יהוו תשתית לשיקום קהילות בטווח הבינוני והארוך (שנים 1-3) לאחר סיום המלחמה

3. מיצוי מיטבי של כלל משאבים הממשלתיים והפילנתרופים המוקצים לפינוי

4. פיתוח וביסוס מודל פינוי עירוני אשר יסייע בתהליכי פינוי הצפויים בעתיד

​

עקרונות פעולה מרכזיים​

1. אחריות והובלה של הרשות המקומית שממנה פונו התושבים 

2. חיזוק תהליכי בינוי קהילה במלונות בהם שוהים התושבים שפונו

3. טיוב השירות למפונה ושותפות עם הרשות הקולטת
   *ראו הרחבה בקישור מטה.​

​

פעילות חדשה בעקבות מצב החירום

מתחילת המלחמה ובמהלך החודשים האחרונים צוות הקרן עוסק ביישום המודל לבניית חוסן קהילתי לתושבים בדגש על המפונים במלונות.

בהתאם למודל הפעולה שפיתחנו אנו מסייעים ליישובי המועצה האזורית שער הנגב, לעיריית שדרות, לעיריית אשקלון בדגש על שכונות בהם שוהים תושבים הנתונים למתקפת טילים בלתי פוסקת מאז תחילת המלחמה, למצפה רמון שקלטה מעל 3000 מפונים, וכן מסייעים במימוש המודל גם בקריית שמונה בצפון שכל תושביה פונו.

בכל אחד מהיישובים אנו פועלים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות מהן פונו התושבים ועם קואליציה של קרנות שחברו יחד לחיזוק מערך החוסן הקהילתי בחירום.
 

• מועצה אזורית שער הנגב - כל יישובי שער הנגב פונו למלונות ברחבי הארץ. סה"כ כ-10,000 תושבים. קרן שח"ף מסייעת ל-7 יישובים: נחל עוז, כפר עזה, מפלסים, ארז, ברור חייל, אור הנר וניר עם, במודל לבניית תשתית ארגונית בחירום הכולל:

  • מנהל קהילה בחירום - במטרה לסייע בניהול המענים הקהילתיים בחירום לקהילות שאינן נמצאות בתוך הקיבוץ ומפוזרות במוקדים שונים.

  • מנהל צח"י ישובי (צוות חירום יישובי) - במטרה לנהל את צוותי המתנדבים העוסקים בחירום, להיות איש הקשר בין הקהילה למועצת שער הנגב ולסייע למנהל הקהילה בחירום.

  • רכז חינוך ישובי - ריכוז הפעלת המסגרות החינוכיות של הישוב מגיל רך ועד 18. מיפוי הצרכים, ניהול הפניות והסיוע מארגוני החברה האזרחית והמועצה, הפעלת הפוגות ומענים תרבותיים לקהילה.
    הסיוע מתאפשר הודות לתרומת קרן מאירהוף, קרן שוסטרמן וג'וינט אשלים.

​​

• שדרות - סיכום ומסקנות

  • מודל העבודה שנבנה עם עיריית שדרות לניהול תקופת השהות של התושבים במלונות הייתה ההצלחה המרכזית בעבודה המשותפת עם הרשות. המודל אפשר לתושבי שדרות להיות מוחזקים בתוך תהליך הפינוי. זאת באמצעות יצירת כתובת משמעותית של הרשות המפונה בעיר המאחרת ובתוך המלונות.

  • ​איתור ובניה שכבה חדשה של כוחות מנהיגותיים קהילתיים חדשים מקרב התושבים. במסגרת תפקידם כרכזי מלונות.

  • בניית מבנים קהילתיים חדשים בתוך הרשות המפונה- לכל מלון פונו אנשים שלא בהכרח הכירו אחד את השני לפני תהליך הפינוי. מבנה זה יצר במלונות קהילות חדשות ומגוונת יותר. קהילות חדשות אילו סיוע לחיזוק החוסן הקהילתי של התושבים בתקופה זו. בנוסף, בתוך תהליך העבודה העירוני בתהליך הפינוי נוצרו ממשקים עבודה חדשים בין יחידות שונות בתוך הרשות המקומית שלא עבדו בסינרגיה לפני תהליך הפינוי. ממשקים אילו ימשיכו לסייע בתהליכי העבודה העירוניים בשגרה ובחירום.

  • תהליך הפינוי במספרים:

    • בעיר שדרות מתגוררים כ35,000 תושבים.

    • בתהליך הפינוי פונו מהעיר כ34,000 תושבים.

    • במהלך השהות במלונות מספר התושבים שחזרו להתגורר בעיר גדל בהתאמה ליכולת לשהות בעיר לאור הלחימה המתנהלת. במהלך החודש האחרון  כ6,000 תושבים חזרו להתגורר בעיר.

  • רכזי מלונות וצוות מטה שהועסק במיזם המשותף:​

    • נובמבר 72 רכזים.

    • דצמבר 55 רכזים.

    • בנוסף לרכזים אילו עובדי עיריית שדרות השתלבו במגוון תפקידי הניהול והריכוז של אזורי הפעילות, המלונות והמטות השונים.

  • תהליכי הדרכה והכשרה

    • במסגרת העבודה עם רכזי המלונות הצענו סל הכשרות מגוון לרכזי המלונות בהתאמה לכל אחד מהאזורים.ההכשרות שבוצעו עסקו בתהליכי בינוי קהילה, עבודה עם מתנדבים, תפיסת התפקיד, למידת עמיתים וסיורי התאווררות מחוץ למלונות.

  • חילוץ ידע וכתיבת מודל עבודה​

    • פעלנו על מנת לחלץ ידע מהשטח במטרה לבנות תדריך גנרי למודל הפינוי שנבנה בשטח בתקופה זו. התדריך נועד לתאר את מערך הפינוי והשהיה שהופעל על ידי מטה עירית שדרות ביחד עם תושבי העיר. הוא משלב בתוכו בין צעדים שנעשו ותועדו בהליך הפינוי לבין תובנות והצעות פעולה לעתיד.​

  • ​​​תודה לתורמים שהצטרפו לתהליך: קרן מאירהוף, קרן יד הנדיב, הקרן החדשה, ג'וינט אשלים, פדרציית ניו יורק, הביטוח הלאומי ועיריית שדרות.

  • עבודת המחקר שנעשתה על ידי דר' אורנה שמר להמשגה של מודל לפיתוח וחיזוק החוסן הקהילתי של תושבי שדרות המפונים. המודל פותח על ידי קרן שח"ף יחד עם הצוות המקצועי בשדרות. לצפייה במסמך לחצו כאן.
     

• אשקלון - אשקלון מתמודדת עם אתגר כפול מצד אחד ניהול מערך מפונים בפריסה רחבה ברחבי הארץ הממוקד באוכלוסיות מוחלשות ומצד שני ניהול שיגרה עירונית עבור מעל 100,000 תושבים אשר נשארו לגור בעיר. זאת כאשר במרחק ק"מ ספורים צה"ל תוקף בעזה, המלחמה מתנהלת במלוא עוצמתה והעיר נמצאת "במצב מלחמה" תמידי בשל הטילים שמשוגרים לעברה.
  על מנת להתמודד עם האתגר נבנתה בהובלת העיר תוכנית משולבת לחוסן עירוני אשר מורכבת משני נדבכים מרכזיים:

  • בניית חוסן במלונות המפונים - סה"כ פונו כ-4,000 תושבים לתקופה של חודש ימים. רוב התושבים שפונו חזרו בסוף חודש נוסמבר לבתיהם.

  • בניית חוסן קהילתי בשכונות העיר - על מנת לסייע לעיר להתמודד עם האתגר של אספקת שירותים בסיסים וחיזוק החוסן הקהילתי והעירוני הוחלט לחזק בצורה משמעותית את המערכים השכונתיים הקיימים בעיר בשגרה. חיזוק ופעולת המערכים השכונתיים
    תוך קידום תהליכי בינוי קהילה אשר יסייעו לתושבים לקחת אחריות ולהיות פעילים ביצירת מעניים שכונתיים וערבות הדדית בשכונות. הקרן מסייעת בחיזוק המערך השכונתי ב-20 שכונות באמצעות מימון רכז שכונה ובניית מערך מטה שכונות עירוני בזכותו העיר תעבור לעבודה בתפיסה שכונתית-קהילתית.

  • תודה לתורמים שהצטרפו לתהליך: הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), קרן יד הנדיב, הקרן החדשה, קרן רשי, הביטוח הלאומי ועיריית אשקלון.
     

• קריית שמונה - ב-20 לאוקטובר, 13 ימים לאחר פרוץ המלחמה הוחלט על ידי ממשלת ישראל לפנות את קריית שמונה. מהלך הפינוי היה מורכב לאור העובדה שלא הייתה תוכנית פינוי סדורה והעיר נאלצה לשנות את שיטת הפינוי מספר פעמים במהלך הפינוי עצמו. במשך חמישה ימים בלבד פונו והתפנו באופן עצמאי למעלה מ- 21,000 תושבים המהווים 90% מתושבי העיר. במסגרת הפינוי, תושבי העיר פוזרו לכ- 184 מלונות ברחבי הארץ מיסוד המעלה בצפון לאילת בדרום. על מנת לסייע לעיריית קריית שמונה להתמודד עם אתגר של פינוי יש צורך בבניית מבנה ארגוני מותאם לניהול המצב החדש. הקרן פועלת לסייע יחד עם שותפים נוספים: קרן ביחד וקרן רש"י, לבניית מערך החירום היישובי בדומה למודל שפותח בקרן. 
  תודה לתורמים שהצטרפו לתהליך: קרן רודברג, הפדרציה היהודית של ונקובר, מגבית קנדה (חוף לחוף), הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, קרן רשי, קרן ביחד, יד הנדיס, מתן - משקיעים בקהילה.
  האזינו לשיחה עם חיה ג’משי, מנכ”לית קרן שח”ף ועתר רזי אורן, מנכ”לית קרן ביחד, על מיזם משותף לבניית חוסן קהילתי לתושבים המפונים של קריית שמונה במלחמת ‘חרבות ברזל’.

​
פעילות בחירום בתוכניות קיימות של קרן שח"ף

• שכונות בשינוי - זו השנה הרביעית שהקרן ממשיכה להשקיע במיזם שכונות בשינוי, לחיזוק איכות החיים והחוסן הקהילתי ב-4 שכונות בישראל. בתקופה קשה זו ניתן לראות כיצד רכזי השכונות והפעילים מהווים את חוד החנית בהתמודדות עם המשבר שנוצר בעקבות המלחמה, ופועלים למען תושבי השכונה.

  • מצפה רמון - היישוב, שמונה 5,700 תושבים, קלט 3,000 מפונים. קרן שח"ף, יחד עם קרן רש"י, סייעו למועצה המקומית מצפה רמון להתמודד עם התושבים המפונים בפעילויות חוסן: פעילויות של בית הספר לקרקס במערכת החינוך, פעילויות הפגה, פרויקט שירת המונים, ערב הוקרה למתנדבי מצפה רמון ועוד. הפעילות תודות לקרן רשי ועיריית מצפה רמון.

  • שכונת שרת, לוד - הרכזת הקהילתית, יחד עם מתנדבים ופעילים בשכונה, הפעילו פעילויות מגוונות לטובת תושבי השכונה כגון: ביצוע מיפוי צרכים של התושבים, הכשרת המקלטים לחירום, הקמת רשת של מובילי בניינים - אנשי קשר לשעת חירום בבניינים, סיוע פרטני למיצוי זכויות - קבלת דמי אבטלה וסיוע למשפחות שכולות, סיוע בהתארגנות ללמידה מרחוק של תלמידים, פעילויות הפגנה למשפחות בשכונה, פעילות חינוכית לנוער ועוד.
     

•  מובילים קהילתיות - מיזם "מובילים קהילתיות" מאגד את הגורמים המשמעותיים בארץ בתחום הקהילתיות ברשויות המקומיות במסגרת שתי קהילות מקצועיות: הראשונה היא קהילה של ראשי מינהלי קהילה ומנהלי אגפי קהילה. השנייה היא "קהילת הליבה", קהילה רב מגזרית המכילה ארגונים חברתיים, משרדי ממשלה, מכוני מחקר ומנהלים ברשויות. לאחר מיפוי צרכים בעת המלחמה החלטנו ליצור אירוע הפוגה לעובדי הקהילה ברשויות המקומיות, בשיתוף מנהלי האגפים. מטרת האירוע היא לשים את העובדים שעובדים מסביב לשעון בתקופה זו במרכז ולתת להם את התחושה שרואים גם אותם. בקהילת הליבה יתקיים מפגש במסגרתו הארגונים השונים יספרו מה עשו במלחמה, נחשף לעבודה במסגרת מנהלת תקומה ונדון במהלך מדיניות שנרצה להוביל יחד.
   

• קהילה מיטיבה - בחודש נובמבר 16 רשויות נכנסו לתוכנית קהילה מיטיבה לעיר לטווח ארוך של 4 שנים, כאשר המיקוד בטווח הקצר הוא על תוכניות שיתנו מענה לתושבים בזמן החירום. תוכניות העבודה בחירום מתבססות על בניית תשתית קהילתית - חברתית ותפיסה אסטרטגית רשותית הרואה את שילוב הקהילה במנגנונים לקבלת ההחלטות והפעולה בשעת החירום.
  נבנתה תוכנית הכשרה למנהלי התוכניות לתקופת החירום. התוכנית כוללת נושאים כגון:

  • פעולות הבונות תשתית קהילתית ועזרה הדדית, המייצרת חוסן קהילתי.

  • הקמת רשת פעילים/ מתנדבים לחירום ו/או שימוש ברשת קיימת.

  • הכשרות וליווי פעילים לחירום.

  • מיפוי וארגון קהילתי של תושבים/ מוסדות/ עסקים מקומיים, הזקוקים לסיוע בחירום.

  • הקמה/ ארגון פעולות חינוכיות קהילתיות התומכות בקהילה.

  • הכשרת המרחב האורבני - קהילתי לחירום. (התקציב ינתן לריכוז הפעולה ולא לקניית ציוד ושיפוץ).

  • כ"א לניהול מערכי חירום שכונתיים ברשות.

  • מערכת דיגיטלית לניהול נתונים שכונתיים או עירוניים.

  • בניית מערך עירוני המחבר בין המחלקות והאגפים בתוך הרשות, ו/או בינם לבין התושבים.