קהילה מיטיבה

'קהילה מיטיבה' הינו מושג שפותח ע"י מהלך קהילה מיטיבה, יומה שהחלה לפעול בשנת 2020 ומאז הצרפו אליה למעלה מ-60 ארגונים שותפים, המהווים את הפורום ארצי של המהלך.

לקהילה יש משקל רב במהלך החיים של כל חבריה, על כל רצף הגילאים, בשגרה ובמשבר. מחקרים מראים שלקהילה הגיאוגרפית המקומית יש אימפקט עמוק במיוחד על ההתנהגות האנושית ועל חיי חבריה, במגוון תחומי חיים. התארגנות קהילתית מקומית נמצאה במחקרים כתורמת להפחתת פשיעה, לשיפור ההישגים החינוכיים, לקידום הבריאות ולהגברת איכות החיים והמוביליות במרחבים העירוניים.

'קהילה מיטיבה' מהווה עוגן של זהות ושייכות ומקיימת מנגנונים, תשתיות, תהליכים ורשתות שיתופי פעולה לקידום חברתי, חינוכי, כלכלי ואורבני-פיסי. קהילה מיטיבה מחוללת תמורות חיוביות במוביליות חברתית-כלכלית, חוסן קהילתי ואיכות חיים של פרטים וקבוצות, במרחב חיים משותף ובמציאות משתנה של המאה ה-21.  

 

על התכנית

התכנית הנה יוזמה משותפת של משרד הרווחה והביטחון החברתי, ג'וינט ישראל אשלים, קרן רש"י קרן שח"ף, קרן יד הנדיב וקרנות הביטוח לאומי.

התוכנית תתקיים ב-16 יישובים מהפריפריה החברתית- גיאוגרפית בחברה הישראלית ותפעל באמצעות תהליך משתף ורב מגזרי בארבעה אפיקי פעולה: כלכלי, אורבני, חברתי, חינוכי.

 

מטרת התוכנית

פיתוח וחיזוק קהילות ברשויות המקומיות והגברת יכולתן להתארגן ולפעול לטובת קידום המוביליות ושיפור איכות החיים של חבריהן, מלידה ועד זקנה.

 

האמצעי

פיתוח ראייה אסטרטגית עירונית לתחום הקהילה והקהילתיות ביישוב וחיזוק יכולות הקהילה להשפיע על חיי חבריה, תוך רתימת הגופים העוסקים בתחום הקהילה ברשות.

 

אוכלוסיית היעד  

ברמה הקהילתית: תושבים, קהילות ופעילים הקהילתיים ביישוב.

ברמת המערכת: קובעי מדיניות ואנשי מקצוע ברשויות מקומיות, ארגוני חברה אזרחית, משרדי ממשלה וגופי אקדמיה הפועלים בזירה הקהילתית או המרחבית ומשפיעים על הזירה הקהילתית.

 

דרך פעולה

• שינוי תפיסת העבודה ברשות- פיתוח ראייה אסטרטגית עירונית לתחום קהילה

• מיפוי סוגיות קהילתיות בתחומים: כלכלי, אורבני, חברתי, חינוכי

• פיתוח, ארגון ובניית קהילה

• הפעלת פרקטיקות מגוונות  לחיזוק השייכות, ההשתתפות והקהילתיות בישוב

• בניית מערכת מידע: תשתית דאטה רשותית

• הפעלת מנגנונים ומהלכים משתפים בגישת ה'קולקטיב אימפקט'

• הקמה וחיזוק של קהילות וירטואליות

• הכשרה וליווי של בעלי התפקידים

• התוכנית תפעל במחלקה לשירותים חברתיים, בהובלת הרשות המקומית ובליווי, סיוע והכשרה של צוות התוכנית ותפעל בהתאמה לצרכי הרשות ולהתפתחות הפעילות בשטח. בסיומה, הרשות מתחייבת להמשיך את התהליך ולפעול לחיזוק הקהילות, לקידום מוביליות חברתית ואיכות החיים של התושבים. הטמעתה של התוכנית ביישוב מותנית בהירתמות ומחויבות של ראש הרשות והנהלת העיר.

 

צוות מקצועי יישובי

כל רשות שתפעיל את התכנית תעמיד צוות מקצועי יישובי הכולל:

• מנהל/ת קהילה מיטיבה רשותי/ת- אחראי/ת על הובלת התהליך ברשות והוצאתו לפועל, תכלול שולחן השותפים, הקמת הפורומים היישוביים, תרגום ההחלטות שיתקבלו לביצוע בשטח.

• מלווה קהילות- איש/ת שטח: ארגון, הנחייה וליווי התושבים והקהילות, תמיכה מקצועית של פעילויות קהילתית בשטח ופעילות מקוונת בתחומי פעילות המיזם.

• סטודנטים – בכל יישוב יפעלו בין שלושה לחמישה סטודנטים אשר יהוו חלק אינטגרלי מצוות התכנית ויסיעו בפועל להשגת מטרות התכנית במילוי משימות מגוונות, אשר יוגדרו בצוות ובהתאמה רשותית.

 

מודל היוזמה

התהליך כולל שלושה שלבים מרכזיים:

1. צעדי הכניסה לרשות- בניית הסכמות עם הרשות וקליטת כ"א להובלת התוכנית

2. התנעת התהליך המקצועי ברשות- מיפוי קהילתי יישובי, רתימת שחקנים מרכזיים לתכנית, הקמת מנגנוני עבודה שיתופיים- מבנים ושגרות עבודה, בניית תכנית אסטרטגית רשותית בתחום הקהילה, הגדרת תוצאות ארוכות טווח משותפות ופירוט הפעולות להשגתן.

3. יישום התכנית- הפעלת תכניות העבודה הנגזרות מהתכנית האסטרטגית הרשותית עם תפיסות ועקרונות מודל 'קהילה מיטיבה' להטמעה ברשות, תוך ליווי והכשרה של צוות התוכנית. רתימת משרדי ממשלה, קרנות פילנתרופיות ומשאבים נוספים לקידום היעדים הרשותיים. יישום התכנית ילווה במחקר הערכה ומדידה

מסגרת זמנים: 4 שנים

​

תוצאות מצופות מהתוכנית בטווח הארוך (בסוף 2027):

רמת הקהילה וחבריה:

• הרשות המקומית פועלת עם התושבים ונציגיהם ברמת השכונות והעיר. חברי הקהילה מעידים על תקשורת טוב יותר עם הרשות המקומית.

• עלייה במספר התושבים המעורבים, אשר יוזמים ולוקחים אחריות על מה שקורה ביישוב ובקהילה.

• עלייה בהיקף התארגנויות קהילתיות.

• עלייה במעורבות תושבים והשתייכות לקהילות קיימות וחדשות.

• הקמת מנהיגות קהילתית מעורבת ופועלת יחד עם הרשות.

• הקמה וחיזוק קהילות וירטואליות כתשתית לקידום מטרות משותפות.

• ביטויים לעליה בחוסן הקהילתי, ביטחון אישי וחברתי, קשרים חברתיים, מעורבות והתנדבות, אמון ושייכות בקרב התושבים.

• ביטויים שההשקעה בהתערבויות קידמו את גורמי המוביליות בהקשר של האקוסיסטם (הון חברתי מגשר ומחבר, תשתיות, שירותים קהילתיים, נורמות וציפיות ועוד).

 

• קיום מנגנונים הפועלים בצורה סדורה בעבודת הרשות המקומית, אשר מקדמים עבודה בשותפות עם הקהילה, מתוך תפיסה הרואה בקהילה משאב: קיימים מהלכים ופעולות לשיתוף תושבים וקהילות כחלק מתפיסת עולמה של ההנהגה.

• הרשות מאמצת ומטמיעה את המודל בכלל אגפיה למינוף מהלכים קהילתיים (שיתוף ציבור, הקמת שולחנות עגולים בגישת הקולקטיב אימפקט וכדו').

• קהילות וירטואליות הן חלק אינטגרלי מזירות בהן פועלת הרשות המקומית.

• מערכת המידע תשמש באופן שוטף לטובת תקשורת בתוך הקהילה (קשר בן אנשים, מידע על המתרחש ברשות ובקהילות, מענה לצרכי פנאי, שירותים, אירועי חירום וכדו'), חיבור בין הקהילות וטיוב עבודת הרשות והמענים שהיא נותנת לתושבים דרך הקהילה (קבלת החלטות מבוססות נתונים, מעקב, פומביות ושקיפות).

• גידול בהקצאת משאבים רשותיים לטובת הקהילה- ביצוע של אירועים קהילתיים ופרקטיקות ממומנות על ידי הרשות, גיוס ואיגום משאבים מחברי הקהילה מהחברה האזרחית ומהמגזר העסקי.