פיתוח מדיניות ובניית אסטרטגיה עירונית לקידום קהילה וקהילתיות בעיר

במאה שנה האחרונות העולם עובר תהליך דרמטי של אורבניזציה, כאשר ב 50 שנה האחרונות גדל מספר התושבים החיים בערים מ30% בשנת 1950 לכ- 47% בשנת 2000 ומעל 50% בשנת 2020, מגמה זו צפויה להימשך כאשר ב-2050 צפויים להתגורר 68% מאוכלוסייתה העולם בערים.  תהליך זה מקבל משנה תוקף בישראל בה כיום מעל 90% מתושבים חיים בישובים עירוניים ומעל 75% מתגוררים 76 ערים מעל 20,000 תושבים.

המשמעות של מגמה זו היא כי צמיחה ואיכות חיים אנושיים תלויה ביכולת של ערים להתמודד עם אתגרי המאה ה 21 וכי ערים יהוו את הזירה המרכזית בה האנושות תפתח מענים לאתגרים העומדים בפניה.  בנוסף תהליכים אילו מדגישים את התלות של השילטון המרכזי בערים על מנת לממש מדיניות ולהוביל לשגשוג. 

קרן שחף רואה בקהילה וקהילתיות מפתח מרכזי להתמודדות של ערים עם רבים מאתגרי המאה ה21. אי שוויון גדל והולך, קיטוב, ניכור, בדידות, ואי אמון במוסדות הדמוקרטיים, אשר יחריפו כתוצאה מאי יציבות ומשברים תכופים אשר יתעצמו וילכו כתוצאה ממשבר האקלים מאיימים לזעזע מאיימים ולשנות את החברה האנושית כפי שהיכרנו אותה. מחקרים רבים מצביעים כי בניית קהילות וחיזוק קהילתיות בעיר הינם תשתית עירונית חיונית להתמודדות של ערים עם רבים מהאתגרים הניצבים בפני החברה האנושית ומפתח ולממש את פוטנציאל האנושי הגלום בתושביהם.

המחשה למגמות אילו באה לידי ביטוי בצורה דרמטית במשבר הקורונה, בה הפגין השילטון מקומי יכולת לייצר באמצעות רשתות של קהילות הפרוסות בערים פתרונות קונקרטיים ומהירים לצרכים החיוניים של התושבים, עד כדי הצלת חיים אדם זאת אל מול חולשתו של השילטון המרכזי להתמודד עם המשבר.

המגמות שצויינו והמשבר הדגיש את הצורך פיתוח מדיניות ובניית אסטרטגיה עירונית לקידום קהילה וקהילתיות בערים בישראל.

אסטרטגית הקרן לפיתוח מדיניות ובניית אסטרטגיה עירונית לקידום קהילה וקהילתיות בעיר

 על מנת לסייע לרשויות לפתח מדיניות ואסטרטגיה עירונית אשר מקדמת קהילה וקהיליות הקרן פועלת בשלוש אסטרטגיות מרכזיות:

1. פיתוח ידע ומחקר-  ידע ומחקר אשר  מטרתו פיתוח תורה מקצועית להקמה והפעלה של אגפי קהילה, בדגש על תפיסת ההפעלה והמבנה הארגוני אפקטיבי, הגדרת התפקיד ותחומי האחריות, אופן ההפעלה, ממשקי עבודה וכלי מדידה עבור אגפי קהילה ברשויות.

2. תמיכה, הכשרות וליווי מקצועי-תמיכה בבניית תשתיות הכשרה וליווי עירוניות, ליווי אסטרטגי לרשויות אשר מעוניינות להקים ולבסס אגפי קהילה. כמו כן הקמת רשת קהילות מקצועיות לומדות למובילי קהילתיות למנהלי אגפי קהילה ברשויות המקומיות.

3. הקמה וביסוס של קהילות וקידום קהילתיות בעיר- תמיכה בהקמה של קהילות חדשות, ביסוס קהילות קיימות, הפעלת מיזמים קהילתיים לחיזוק קהילתיות, תמיכה בבניית רשתות של קהילות ופיתוח כלים דיגיטליים לניהול קהילות ברמה העירונית.

4. קידום מדיניות ממשלתית תומכת – הקרן פועלת בשותפות משרדי ממשלה, נבחרי ציבור,  ראשי רשויות,  אקדמיה ושותפים פילנתרופיים על מנת להסדיר את מעמדם של אגפי קהילה ולהביא לתיקצובם

פעולה ברמה העירונית

בכניסה לעבודה ברמה היישובית על פיתוח מדיניות ואסטרטגיה עירונית לקידום קהילה וקהילתיות הקרן תציב את המטרות הבאות:

1. הרשות תבנה אסטרטגיה ותפיסת עבודה לקידום תחום הקהילות והקהילתיות בעיר.

2. הרשות תפתח מבנים, מנגנונים, ונהלי עבודה לקידום תחום הקהילתיות ולטיפוח הקהילות בעיר.

3. הרשות תרחיב את תפיסת האחריות שלה, ותראה עצמה אחראית על פיתוח וחיזוק תחומי הקהילה ומתן מענים הצרכים החברתיים של התושבים בשיתוף תושבים.  

4. הרשות תראה בתושבים שותפים להובלת ולניהול המרחב העירוני, ותמסד מנגנונים שיאפשרו הקשבה לתושבים, שיתופם במהלכים עתידיים ואסטרטגיים, ומתן משאבים לתושבים לצורך הובלת פעילויות ומהלכים חברתיים וציבוריים.

5. הרשות תבנה מערך מדידה שוטף אשר ימדוד את רמת הקהילתיות בישוב.

מבנה התהליך ודרכי הפעולה  ברשות

1. קבלת החלטה בדרג הבכיר לאימוץ ולהובלת מהלך עירוני לבניית אסטרטגיה לקידום קהילות וקהילתיות, ודיברור ההחלטה כלפי התושבים וכלפי יחידות הרשות.

2. הגדרת אגף או חטיבה שיובילו את המהלך הרשותי לקידום קהילות וקהילתיות. יחידה זו תעסוק בנושא הקהילתי מתוך תפיסה אוניברסלית- המכוונת לכלל תושבי העיר ולא כחלק מתפיסת הרווחה. יש חשיבות להגדרת מנהל/ת בכיר/ה לנושא, בעל/ת כוח פוליטי ויכולת להוביל מהלכים בתוך הרשות.

3. מינוי עובדי רשות לניהול התחום הקהילתי- הן עובדים מובילי מדיניות מול הרשות ומול התושבים, והן עובדי שטח לעבודה מול תושבים וקהילות.

4. מיפוי כל הגופים ובעלי התפקידים הרלוונטיים הנוגעים לתחום הקהילות והקהילות הפועלים ברשות- גופי תרבות, פנאי, וספורט, מתנ"סים, חברות עירוניות, עובדים שכונתיים וקהילתיים, תוכניות רווחה, גופי מגזר שלישי, מוסדות ציבוריים, תנועות נוער וגופים חינוכיים, גופים אזרחיים, גופים עסקיים. מיפוי בעלי התפקידים בגופים אלה, ואיתור בעלי תפקידים אשר ניתן לרתום אותם לקידום המהלך. יש לשים דגש מיוחד על איתור בעלי תפקידים הכפופים לרשות ושניתן לבחון מחדש את הגדרת תפקידם ביחס ליעדים הרשותיים החדשים.

5. בניית תוכנית עבודה להצמחת תשתית קהילתית וקידום הקהילות בעיר, והגדרת יעדים עירוניים לתוכנית זו. התוכנית תיבנה יחד עם כלל השותפים הרלוונטיים ועם התושבים. בנוסף יוקם פורום עירוני לקידום קהילות וקהילתיות, שיכלול את כלל אגפי הקהילה הרלוונטיים (שפע, חינוך, תרבות, ספורט, הנדסה ורווחה), ויהיה שותף בבניית התוכנית במימושה. תפקיד נוסף לפורום הוא הטמעת התפיסה של קהילתיות ולכידות חברתית בכל  תחום בעיר (חינוך, רווחה, הנדסה, שפע ותרבות).

6. איגום משאבים ותקציבים מתוך האגפים הרלוונטיים (תרבות, חינוך, רווחה, שפ"ע) לטובת מהלכים קהילתיים.

7. פיתוח נוהל עירוני למעורבות הציבור, כולל בתהליכים של התחדשות עירונית, ובניית מנגנונים מסודרים למעורבות תושבים.

8. מעבר לניהול מבוסס מידע, ויצירת פלטפורמות דיגיטליות ופיזיות להנגשת מידע הדדית- של הרשות לתושבים ושל התושבים לרשות. בניית מנגנוני תקשורת בין הרשות לתושב, בין התושב לרשות ובין התושבים לבין עצמם.

9. חלוקה מרחבית של הרשות ליחידות משנה- רבעים או שכונות, ובניית תוכנית עבודה לקידום קהילתיות בכל יחידת משנה, כולל מעורבות של כלל יחידות הרשות הנוגעות לאזור, וכולל הקצאת משאבים להפעלת התוכניות.

10. הקמה ותקצוב של מנגנוני שיתוף תושבים וניהול עצמי ביחידות המשנה - ועדי שכונה / מועצות שכונה / מנהלות רובע וכדומה.

11. הקמת פורומים שכונתיים רב מגזריים (מוסדות רשות, מוסדות ציבור, מוסדות חינוך, עמותות וארגוני מגזר שלישי, גופים עסקיים, קהילות ותושבים) שיבנו ויקדמו את המהלכים לבניית קהילה בשכונה. 

12. מיסוד נהלי עבודה מול קהילות קיימות- מינוי עובד רשותי שיעבוד מול הקהילות, בניית פורום קהילות רשותי וקורסים למובילי הקהילות, הקצאת משאבים (מרחב פיזי, ציוד, תקציב, נגישות לפירסום) לטובת פעילות הקהילות, ורתימתן להובלת מהלכים קהילתיים בעיר ולהרחבת פעילותן לקהלים נוספים. שילוב פעילי הקהילות בכלל המהלכים.